רכיבת שטח תופסת תאוצה רבה בשנים האחרונות ומאות רוכבי שטח נסחפים לספורט אתגרי זה ונהנים מכל דקה של רכיבה.
רכיבת שטח
רכיבה בשטח היא רכיבה שונה מאד מרכיבה על אופניים חשמליים כיוון שחייבים לרכב על פי תנאי המקום ולהיות מאד מרוכזים כדי לא ליפול או להיפצע.
רוב רוכבי האופניים נוהגים לרכב ביערות הפזורים ברחבי הארץ כיוון שכך קיימת השפעה מופחתת של הרוח והיא אינה מכבידה או מפריעה לרכיבה. מה גם שהטמפרטורה של האוויר ברכיבה בשטחים מיוערים או בפרדסים היא גבוהה יותר מאשר בשטחים פתוחים, דבר המקל מאד על אפשרויות הרכיבה
רכיבת שטח נכונה
כדי לרכב באופן נוח יש לעבור תהליך של למידה והדרכה של מדריך מוסמך. בין הנושאים הנלמדים הוא הישיבה הנכונה על האוכף הרחב והייחודי המקנה ישיבה נוחה גם לאורך זמן. מנח הגוף משתנה לאורך הרכיבה ולכן לומדים על הצורך המהותי בשימוש תדיר בשרירים המייצבים ובמפרקי הגוף השונים כדי ליצור יציבות בשטחים קשים לרכיבה, כמו מקומות סלעיים והרריים שבהם הגוף קופץ שוב ושוב לאורך הנסיעה.
קיימת השפעה חיובית על מסת העצם עקב השינוי בתנוחת הגוף במצבים השונים על פי נקודת המפגש של האופניים בקרקע בכל מקום שנוצר שינויי גובה או קפיצה משולבת. הרכיבה מצריכה גמישות גבוהה של פושטי הירך לנוכח העובדה שהגו ברוב המקרים הוא ישר ורק לעתים הוא מכופף קדימה.
השימוש במקורות האנרגיה אינו קבוע והוא משתנה על פי עצימות האימון והמורכבות של נתיבי הנסיעה.
במהלך רכיבת שטח, כל אדם מפריש פחות אנדורפינים וקיימים מצבים של ירידה בקצב פעימות הלב עקב הזמנים שבהם לא מדוושים כמו במדרונות
מבנה האופניים
לצורך רכיבת שטח בונים יצרני האופניים דגמים בעלי בולמי זעזועים באיכות יוצאת דופן כדי שהרוכב יוכל להתאים את הרכיבה ואת העצירה במקומות בעייתיים כמו הבדלי גובה, קפיצות עם האופניים ובהתאם לתוואי השטח
הצמיגים המותקנים באופני שטח הם רחבים כדי ליצור אחיזה מאסיבית יותר על הקרקע. הכידון הוא ברוב המקרים ישר ובחלק מהם קיימים גם קרניים לצורך אחיזה נוחה בדרכים קשות במיוחד.
מספר סיבובי הגלגל שמבצע רוכב בדקה תלוי ברמה המקצועית שלו. הרוכבים המנוסים מבצעים בין 140-60 סיבובים לדקה.
אופן הרכיבה בשטח
כל רכיבת שטח היא איטית יותר מרכיבה על הכביש לאור מבנה המסלולים ומצריכה מהרוכב ריכוז ותכנון של הנסיעה ושמירה על הקואורדינציה והדיוק הנדרש כדי ליצור איזון ושיווי משקל עקב המאמץ הפיזי הרב הנדרש בעליות ובתנאי השטח הקשים.
בקטעים שבהם אין צורך בדווש, מומלץ להישאר בעמידת מוצא, לפמפם וכך ליצור מהירות ללא הצורך בדווש, בירידות רצוי להישאר במרכז
האופניים ולאפשר לאופניים לרדת או לעלות על פי השיפוע הנדרש